top of page

הספדים

בשקט ובעדינות
האחות שירה

אח קטן, אח קטן וגיבור ישראל, אוריקוש', אור של הבית, חיוך שובר לב ושנינות שאין כמוה. בשקט ובעדינות שלך הקסמת את כל מי שנמצא בקרבתך. בשנה האחרונה ניהלנו המון שיחות נפש על החיים, בעיקר על מהותם. באחד ממפגשי האחים שלנו אמרתי לכם שאני רוצה להיות יותר ביחד כי אני לא רוצה להרגיש החמצה. למרות כל הדיבורים, המפגשים וההשתדלות עדיין אני מרגישה החמצה, החמצה וכאב שלא אזכה לראות אותך בחופתך, שלא אזכה שהילדים שלי יזכו לצחוק ולשחק עם הילדים שלך, שלא נזכה לשיר איתך בימי שישי ובמוצאי שבתות, לשמוע אותך מפייט ומנגן. שאלתי אותך, מה אורי, אתה לא מפחד? אתה יודע שזה יכול לקרות. תמיד ענית לי שאתה לא מבין בכלל את השאלה. שירה יש לנו משימה שצריך לבצע. כמו שאמר דוד המלך: 'לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא, ה' מעוז חיי ממי אפחד'. בגלל שה' מושיע אותי אני לא מפחד מאף אחד. לקח לכם זמן עד שנכנסתם לעזה, תמיד הרגשת שאתה מבזבז זמן, שאתה לא נלחם. הרגשת והאמנת שזהו צו השעה להלחם, ושעליך למלא את שליחותך ויעודך. ובכן אורי יצחק, אתה יכול להיות רגוע, עשית כל שאתה יכול כדי להגן על הבית ועל המולדת. לא נעים לי להודות שבתוך סתרי ליבי תמיד פחדתי עליך, כי הנשמה שלך טובה מידי, גבוהה מידי לעולם הזה. שכולך טוב טהור. אורי תהיה מליץ יושר עלינו, על עם ישראל. תבקש בשבילינו גאולה, אנחנו לא יכולים יותר... שה' יתן למנהיגים את המחשבה הנכונה, והכוחות הנכונים להוביל אותנו לניצחון מבלי להתנצל ולפחד. לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים. נמשיך לקוות אל ה' להתחזק, לחזק את ליבינו, ונקווה אל השם.

עשרים ואחד שנים של מתיקות
האבא ציון

אורי היקר אורי המתוק והאהוב, אני לא איש של דברים ולא איש של הספדים. בהלוויה הקודמת שהייתי בה אמר דובי גרוס: ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה’ מבורך. הסתכלתי עליו בהערצה. מה שנותר לי עכשיו לומר זה בדיוק את אותו משפט: ה’ נתן וה' לקח, יהי שם ה’ מבורך. תודה לה' על עשרים ואחד שנה של מתיקות. כל מי שהכיר אותך זכה להכיר את היושר שבך, את הטוב לב שבך, את התמימות הטהורה. הצלחת לאחד סביבך חברים טובים ומיוחדים, הייתם חבורה מיוחדת. לא אשכח את השבת שניהלת בבית כשלא היינו, השכנים אמרו לנו כשחזרנו 'איזו שירה מדהימה, מי הם החברים האלופים האלה'. במשימה הצבאית עצמה לא היה לך אפילו הרהור, והיית משוכנע בצדקת הדרך. כרגע עם ישראל זקוק לי – הנה אני כאן. ככה אמרת. שאלתי אותך אתמול בלילה מה איתך? תמיד ענית: הכל בסדר אבא, ברוך ה' הכל בסדר. והיית נשמע מצויין. הספקת לשלוח לנו סרטונים מתוקים בהם רואים אותך מחזֵ ן בצורה מרגשת, שגרמה לי כל כך להיות גאה בך. כל כך אהבת את המשפחה ואת השבתות ביחד, היית ילד מיוחד, מתוק מדבש, געגועים לך רק הולכים ומתעצמים. יהי רצון שתהיה מליץ יושר לפני הקדוש ברוך הוא. ה’ יאמר די לצרותינו!

אח גדול שלי
האח ישי

אורי שלי. אני מצטט משפט קטן מהמכתב שכתבתי לך ביום הגיוס. ״יהיה קשה, יהיה מורכב, וזאת תקופה לא פשוטה בכלל, אבל המדינה שלנו צריכה אותך. ועכשיו תורך. מאחל לך שתלך לשלום ותחזור לשלום שתתחיל עם חיוך ותסיים עם חיוך, אני בטוח". לא חשבתי שתגזים ותיקח את זה רחוק. מתחילת המלחמה היה לי את הפחד שיקרה לך משהו. הרי אתה אחי הקטן. אתה ילדון. איך אתה תכנס לעזה, מה קשור. אבל הייתה לי הרגשה שאני כאן, אני שומר עלייך! אנחנו אחד ליד השני. והכל יהיה בסדר. לא שמתי לב לזה. לא שמתי לב שאתה זה ששמרת עלי. אתה זה שדאגת לי. אתה בכל יציאה שלך שאלת מה עם ישי. אתה התנהגת כאח גדול. אז תודה! תודה מלך שלי. תודה ששמרת עליי. תודה שהיית האח הגדול. האח הגדול לא רק שלי. האח הגדול שלנו! האח הגדול של עם ישראל. אתה מסרת את עצמך בשביל האחים הקטנים שלך. בשביל המדינה שלנו. בשביל אנשים שאתה לא מכיר. אבל הם אחים שלך. אז תודה לך אחי. תודה בשם עם ישראל. דבר אחרון אחי, אני מבקש סליחה. סליחה אחי, סליחה שלא הצלחתי לשמור עלייך שמה מספיק. מחבק אותך חיבוק חזק. לא עוזב אותך לרגע. תודה אח גדול שלי. אני אוהב אותך בכמויות לא נורמליות. וכבר מתגעגע. יש לך כבר שכן לצידך. תתפוס לך פינה עם יונתן שלנו. תבנו לכם זולה נחמדה, תרימו לחיים עם ערק קריר ותשמרו עלינו מלמעלה!

האור המיוחד שלך
האמא חווה

וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ גוַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃ דוַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב אוריקו... אוריקוש שלי, ג'ינג'י מתוק שקט, עם חיוך תמידי על הפנים אומר תמיד את המשפט הנכון בזמן הנכון כל מילה בסלע. ילד שמח, הכל היה קטן עליך... רצית ללחום בעזה, לא ויתרת רצית לקחת חלק. קולך הערב הגיע עד כיסא הכבוד. כמה אהבת לנגן ולשיר עם אחיך... מי ישיר וינגן לנו עכשיו בערב שבת? מתוק!אמרת לי פעם אחרונה שהיית כאן, שהחלטתם, שאם צריך להישאר ללחום אתם נשארים! ותדחו את החזרה לישיבה, וכששאלתי אותך אוריקי מה עם דייטים?! אמרת... אחרי הצבא אחזור לישיבה... ואז נדבר... חיכינו לך לא מעט שנים... עד שהגעת והבאת את האור המיוחד שלך. הצניעות, הענווה והפשטות שהיו חלק בלתי נפרד ממך הכוח של כל ישראל הניע את הבחירות שלך. בחירות שהתגלו במלא עוזם בימי המלחמה עד לנשימתך האחרונה. מכאן, כאם המצטרפת למשפחת השכול פונה אני לעם ישראל אנו נמצאים בשעתנו הקשה, אך לא נרפה, האחדות והלכידות בינינו תפיץ המון אור בעם אור שיהפך לאבוקה גדולה מתוך האור שלך אורי. והמזמור שיום יום אמרתי והתפללתי לשלומך זהו מזמור כ"ז בתהילים: לְדָוִ֨ד יְהֹוָ֤ה׀ אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְהֹוָ֥ה מָֽעוֹז־חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד: בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י׀ מְרֵעִים֘ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ: אִם־תַּחֲנֶ֬ה עָלַ֨י׀ מַחֲנֶה֘ לֹֽא־יִירָ֪א לִ֫בִּ֥י אִם־תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ: אַחַ֤ת׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־יְהֹוָה֘ אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־יְ֭הֹוָה כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם־יְ֝הֹוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ עכשיו אוריקוש יחד עם אבא ואמא שלי וסבא יצחק שעל שמו אתה קרוי עם יוני וכל הרוגי מלכות... תלמדו שם חברותא ביחד, תשירו ביחד את כל השירים שכל- כך אהבתם. תעשו רעש גדול בשמים ותכוונו שם לניצחון השלם. קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח (ישעיהו - לכה דודי)

הרז הגדול של דור התחיה
הרב שמעון כהן שליט"א, 
ראש מוסדות בית מוריה באר שבע

פרה אדומה מטהרת מטומאת המוות כמו שנקרא בשבת. אין לך רשות להרהר אחריה. אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. רחוק מההבנות, מהתבונות, מהיכולת שלנו להבין את הנהגתו של הקב"ה, ואין אנו מהרהרים אחרי האופן שבו הקב"ה מנהיג את עולמו. אך מותר לנו להרהר ומותר לנו לדבר על טיבם של יסורי הגאולה ודור התחיה והתקומה שלנו, על בתיהם של צדיקים שנבנו בדור המיוחד הזה, דור התקומה והתחיה שלנו, על אבות ואמהות מלאי אמונה, מלאי מסירות, מלאי 'דרך אברהם' שעוקד את יצחק בנו. ציון אחי היקר, אתה שגדלת בבית מדרשו של מורינו ורבינו הרב דרוקמן זכר צדיק לברכה, ביחד עם חוה זכית להקים בית של עין טובה, כך היה גם בבית הוריכם, בית של חיבורים בית של אהבה, בית של שלום, בית של טוב, עשרים וארבעה קארט, אין בו שום סיגים, רק טוב, זה הבית הגדול שאותו אתם בניתם, בבית הזה גדל אורי היקר, אורי יצחק. אור גדול. מקובלים אומרים שאור גימטריא רז )ועם הכולל גם גימטריא יצחק(, האור הגדול של רז דור התחיה שלנו, ילדים של רז. מהו הסוד? לכאורה אנשים פשוטים? אך כשמתבוננים בנפשות כמו אורי, עדינות, טוב, פשטות, צניעות, מידות, אתה חושב לעצמך שהרז הגדול של דור התקומה, של נוער שמלא בעדינות קדושה, מלאי אצילות מקוֹדש ויחד עם זאת גבורה עליונה, להלחם, להלחם ברוע, הטוב נלחם ברע, אם תקום עלי מלחמה לא ירא ליבי. יש מריעים שמריעים אותנו, יש לנו ציווי להלחם ברוע, אבל בזאת אני בוטח, ב'זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל' אני בוטח בכוחה של תורה, ואמונה בכוח הזכות ההסטורית שלנו. מאז אברהם אבינו, שה' ציווה אותו 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך', וגם בזכות היום הקדוש הזה יום כ"ה בסיוון. ביום בו שלושה הרוגי מלכות הראשונים - רבי שמעון בן גמליאל, רבי ישמעאל כהן גדול ורבי חנינא היו למשיסה בידיהם של הרומאים. אומר ה' לרבי ישמעאל 'ישמעאל בני ברכני'. עונה רבי ישמעאל לקב"ה יהי רצון שיגולו רחמיך על מידותיך ותתנהג עם בניך במידת הרחמים. כמה אנו זקוקים לתפילה זו של רבי ישמעאל. אותם הרוגי מלכות שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם הם שהיו למשיסה בידיהם של הרומאים. והבנים בעם הקדוש הזה, גיבורים וצדיקים, בגבורה ועוז רוח, נלחמים על האמת, על הרוח הישראלית, נלחמים על כבודה של האומה. יורדים לשדה הקרב לא מתוך חולשה אלא מתוך גבורה עליונה. אם כן התברר זה הסוד הגדול, של הרז הגדול של דור התחיה, השילוב המופלא להיות 'עדינו' - כל כך עדינות, ולהיות 'עצני' כל כך קשה כעץ. שני התכונות האלה התגלמו בך אורי יצחק היית אורינו, כל מקום שהיית בו הפקת אור אדיר ומתוך האור הזה גבורת יצחק, של עקידת יצחק של סיבולת, להיות נעקד על גבי מזבח, לגשת אל שדה המערכה מתוך גבורת יצחק. מה נאמר, אנחנו צריכים נחמות גדולות, אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו. אתה מבניה בוניה של אומתינו, של המדינה שלנו, שמחוננים את עפרה, ועפרה כדבש בפי כמו שאומר רבי יהודה הלוי בשירו המפורסם1 את הגודל, את העוצמה, אנחנו כאן כדי להמשיך עד תחייתה וגאולתה וישועתה השלימה. אחי ציון היקר, חוה, וכל המשפחה המתוקה, כולנו, כולנו, כל מי שנמצא כאן, בא לכאן לא רק בהרכנת ראש, אלא גם באמונה ובהבטחה שבעזרתו של ה' ביחד, נתנחם בבנין ציון וירושלים, יחד עם החינוך והטוב שלכם נוסיף קומה על גבי קומה, ואולך אתכם קוממיות. תהה נשמתך צרורה בצרור החיים, ה' יקום דמך. אמן

זעקי ארץ אהובה
מר רוביק דנילוביץ׳, 
ראש העיר באר שבע

אורי, אתה מסמל את היופי בעם ישראל, את יופיה של המולדת, יופיו של העם, יופיה של תורת ישראל הקדושה, היופי שיש באמונה, ובעיקר אתה וחבריך מסמלים את היופי ואת האור שיש בביחד. מעירו של אברהם אבינו, ערש היהדות, האמונה והחסד - כך משפחתך, ההורים שלך אנשי חינוך, אנשים שבאים מאהבה, מהאמונה הזו שעולה אל בירתינו הקדושה, כאן במקום הקדוש הזה בהר הרצל - אנחנו כולנו זועקים את זעקתך, את זעקתכם הגיבורים שלנו, זעקי ארץ אהובה, זעקי את דמם של הגיבורים, הגיבורים שנלחמים על הארץ הטובה הזו, הגיבורים שמבקשים מכולנו אחדות, זוהי קריאת השכמה לעם ישראל. הנופלים שלנו הינם מכל שכבות העם, מכל הדעות, מכל האוכלוסיות, מכל האזורים. אחדות מטרה יש בהם. הם מבינים את מה שאנחנו חייבים להבין, שההבדלים בינינו בתוך עם ישראל, זניחים, ואילו האויבים שלנו מבקשים רק להשמיד אותנו, לחסל אותנו, את כולנו. ואנחנו עדיין רואים בתוך עם ישראל פילוג. האחים שלנו מוסרים את נפשם בשבילנו, בשביל שנוכל להמשיך לחיות כאן. הארץ הזו אינה מובנת מאליה, היא נקנתה ביסורים, אלפי שנות הסטוריה, גלויות, פרעות, השואה הנוראית, מלחמות, פיגועים... אנחנו לא נוותר על הארץ הזאת, יש לכולנו מחוייבות ללוחמים הגיבורים שלנו שמסרו את נפשם. כפי שאנחנו יודעים להודות לקדוש ברוך הוא, יש לנו הכרת תודה ללוחמים שלנו. שבזכותם אנחנו יכולים לקום מידי בוקר, יכולים ללכת לבית אבות, לחבק את אבא, להאכיל אותו, לאהוב את ההורים שלנו, לבנות את הארץ הזו, בזכותם של החיילים! אורי יקר ואהוב שלנו, אור גדול, אבל כבד נפל על העיר באר שבע ועל מדינת ישראל, העיר באר שבע אבלה וכואבת. העיר באר שבע מרכינה את ראשה בנופלו של אחד מבניה היפים והטובים, שמסמלים את ארץ ישראל היפה, את עם ישראל חי וקיים מלא תקווה ואמונה. כואב, אך לעולם, לעולם, לא נשבר!תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

הרבה רצון לעשות טוב
אלרואי כלפה

אורי, בחייאת אורי, המילים אורי ונפל פשוט לא מתחברות לי בראש, מה הקשר, בנאדם כל כך חי, בנאדם שכל מי שהיה רואה אותו היה מחייך, בנאדם שאוהב את כולם וכולם אוהבים אותו. שבע שנים זכיתי להיות חבר שלך אורי, שבע שנים שאני לומד ממך כל כך הרבה, לב גדול וטהור, שמחה תמידית והרבה רצון לעשות טוב איפה שרק אפשר, הבחור שכל אחד רוצה להיות חבר שלו. אורי, איך נצא בלעדייך בסופשים? למי יהיה רצון להגיע לים בימי שישי? מי ישיר לנו בקריוקי? עם מי אני אתייעץ בנוגע לכל מיני דברים בהכשרה? אבא שלך דיבר על החבורה הנפלאה שלנו, אתה היית הדבק בחבורה, אורי אין לך מושג כמה אתה תהיה חסר לכולנו. מלך, יש לי שני בקשות אלייך - הראשונה, תתפלל על החברים שלך שנפצעו, אין מצב אנחנו מגיעים לפה עוד פעם, לא קורה. והשניה, תדרוש בשבילנו גאולה, אתה יודע כמה המצב פה קשה, צריך לשים לזה סוף. ואתם, החבר’ה שנמצאים בלחימה, אחרי שנבכה קצת נהיה חייבים להמשיך, כי את המשימה שאורי התחיל אנחנו צריכים לסיים, חייבים לגמור אותם עד עפר. מעריץ אותך אחי.

חיוך שכולו אהבה
האח צור

אורי אח שלי היקר, תמיד שמעתי סיפורים על חיילים שנפלו בקרבות ובמלחמות, שאלתי את עצמי כל פעם איך יכול להיות שכולם, כל אלה שנפלו, דווקא הם הכי טובים, הכי מחייכים, עם המידות הכי טובות, היום אני מבין, זה לא מקרה שנפלת וגם אתה בן אדם כזה. בגלל שאתה בן אדם כזה נתת הכל, אפילו את החיים שלך, בשביל ארץ ישראל ועם ישראל. לא מזמן הלכנו ביחד לשכונה בערב שבת, וסיפרתי לך על איזה מישהו שטיפה עיצבן אותי, הדבר הראשון שאמרת לי היה: "אל תשפוט, אתה לא יודע מה עובר עליו או מה קורה לו בבית, אל תשפוט אותו". כמה שהערצתי אותך אז, אמרת את זה בכזה מובן מאליו כאילו איך לא חשבתי על זה, תאמת בינינו תמיד הערצתי והערכתי אותך. אבל אם יש משהו אחד שהכי קינאתי בך זה חד משמעית החיוך. החיוך המושלם הזה, שכולו אור, שכולו אהבה. השנינות וההומור המצחיק שלך. אולי היית שליו ורגוע, אבל גם הלוחם הכי גדול הכי חזק והכי יפה, וכשצריך משהו היית מבצע עד הסוף, ובוא בינינו אתה באמת חושב שאני מאמין שפשוט ויתרת לי על התור למקלחת לתמיד? אני יודע שאתה רוצה משהו אחי, אתה רוצה שאני אהיה טוב יותר, אח טוב יותר, בן טוב יותר, נכד, חבר, תלמיד, ומדריך טוב יותר. שנהיה כולנו טובים יותר, שנלך בדרך שלך. "חָ סְ רָ ה על אורי" תמיד אנחנו אומרים כשאתה לא נמצא, אבל עכשיו אתה תמיד איתנו, ותוביל אותנו. אני אתגעגע אליך מאוד אחי היקר, מרגיש לי שלא הספקנו מלא דברים, אני אתגעגע לנגן איתך ביחד, לישון איתך, לדבר איתך, לשנינות שלך, לחיוך המושלם שלך, לחיבוק שלך, וכמובן כמובן לריב איתך על המקלחת למרות שהמקלחת של אמא ואבא תמיד פנויה. רק אתמול תיקנתי לך את הגיטרה, רק בשבילך כדי שתחזור ותשמח. יש לי עוד כל כך הרבה להגיד ולספר עליך. אוהב אותך אחי, ואני יודע שמעכשיו אתה לא עוזב אותי. שלך תמיד, צור

bottom of page